שאלות נפוצות

  • מהו קואופרטיב?

    
קואופרטיב מוגדר על פי איגוד הקואופרטיבים הבינלאומי (International Cooperative Alliance) כ”התאגדות חופשית ורצונית של כמה אנשים שיש להם כוונה, רצון ומטרה לייצר יחדיו כדי להגשים מטרות ושאיפות כלכליות, חברתיות ותרבותיות באמצעות מיזם עסקי שהוא בבעלותם המשותפת ובשליטתם הדמוקרטית”. ארגונים אלו “מבוססים על ערכים של עזרה-עצמית, אחריות-עצמית, דמוקרטיה, שוויון, הגינות וסולידריות”.

    כמיליארד איש ברחבי העולם מאוגדים כיום בכ- 700 אלף אגודות שיתופיות. התאגדויות במודל הקואופרטיב מאפשרות לחברי הקהילה לקדם מיזמים ביעילות ובמהירות רבה יותר בהשוואה להתארגנויות עסקיות או ציבוריות אחרות, משום שכאשר חברי הקהילה שותפים לקבלת ההחלטות נוצרים שיתופי פעולה המאפשרים להסיר חסמים בירוקרטים וסטטוטוריים.

    מבחינה משפטית, קואופרטיב הנו תאגיד המהווה התאגדות כלכלית מסחרית. קואופרטיב נרשם על ידי רשם האגודות השיתופיות, ופועל תחת תקנות משלו – תקנות האגודות השיתופיות. החוק מגדיר את האגודה השיתופית באמצעות כפל תכונות: אופי הבעלים ומטרת ההתאגדות – “אגודות שיתופיות הנן תאגידים אשר חבריהם הם גם בעליהם. מטרת האגודות השיתופיות היא לדאוג לרווחת חבריהן ולשמור על האינטרסים שלהם.

    “שלנו” היא אגודה שיתופית המתנהלת כארגון שוויוני ופעילותה היא פעילות עסקית לכל דבר.

    להצטרפות

  • מה היתרונות של התארגנות מסוג זה?

    היתרון של אגודה שיתופית אל מול חברה עסקית רגילה הוא בדרך הפעילות המהווה התארגנות שוויונית ובמתן האפשרות לקהילה לקדם מטרות חברתיות וכלכליות תוך שהיא פועלת כעסק בר קיימא. הפעילות העסקית מכוונת להיות רווחית על מנת לממן את תפעולו של העסק ולאפשר השקעות בפרויקטים חברתיים חדשים. המטרה אינה למקסם רווחים למעטים, אלא לקדם ערכים חברתיים משותפים תוך הוזלת יוקר המחיה לרבים במקביל לשמירה על רווחיות.

    הגוף בעל הסמכות העליונה בקבלת ההחלטות הוא אסיפת החברים והדבר מצמצם את האפשרות שייווצרו בה גרעינים של בעלי שליטה. מבנה זה מבטיח שהקואופרטיב יתנהל על פי החלטת רוב החברים בו ולטובת חבריו.

    חברי האגודה שותפים בתהליך קבלת ההחלטות והם חולקים (במידה ויש והם רוצים בכך) ברווחים.

    הקואופרטיב מתקיים כעסק מסחרי ללא תלות במשקיעים חיצוניים או תרומות ובכך מבטיח שיוכל לקדם את המטרות שהגדיר לעצמו.

    להצטרפות

  • מי עומד מאחורי הקואופרטיב?

    את “שלנו” הקימו קבוצה של יזמים וחברים מתחומים שונים: אקדמיה, ניהול, משפטים, קמעונאות, פיננסים, שיווק ותקשורת. תחילת ההתארגנות החלה בהיכרויות שנוצרו בהרצאות של מאהל נורדאו והייתה המשך למחאה שהחלה בקיץ 2011. התחלנו להתארגן לקראת סוף שנת 2011. בדצמבר 2011 הוקם הקואופרטיב בצורה רשמית ונרשם כאגודה שיתופית.

    להצטרפות

  • מהו מודל הפעילות של הקואופרטיב?

    הסמכות העליונה בקואופרטיב היא אסיפת החברים שכוללת את כלל חברי “שלנו”. כל חבר באסיפה רשאי להצביע בנושאים המועלים לדיון, וכן להעלות את מועמדותו לתפקידים ניהוליים וביצועיים בקואופרטיב. תנאי הקבלה מפורטים בתקנון, אך עיקרם הוא רכישת יחידת חברות אחת לפחות (בערך של 1,000 שקל למניה נכון לעכשיו) ואישור התקנון.

    את הניהול השוטף מבצע הוועד המנהל שנבחר לתקופה של שלוש שנים. הוועד המנהל ממנה צוותים מקצועיים לקידום תחומי הפעילות השונים של הקואופרטיב.

    לכל חבר יש קול יחיד בהצבעה ובעלות יחסית שווה על נכסי הקואופרטיב, ללא קשר למספר יחידות החברות שברשותו.

    אין אפשרות לסחור ביחידות החברות, אלא רק לרכוש אותן מהקואופרטיב או להחזירם על פי תנאים הקבועים בתקנון או שתפרסם ההנהלה מפעם לפעם, ובערך שיקבע לזמן הנתון.

    להצטרפות

  • כיצד הקואופרטיב תורם לחברה?

    בראש ובראשונה – רווח ביצירת מודל המראה כי ניתן לקיים פעילות עסקית שיכולה להיות רווחית ובמקביל להתנהל בשקיפות, בהגינות ועל פי ערכים דמוקרטיים תוך הורדת יוקר המחיה בתחומי החיים המרכזיים. במקביל, רווחי “שלנו” יופנו בין היתר להשקעה במיזמים חברתיים, על פי החלטה דמוקרטית של חברי האסיפה.

    כל אחד מאיתנו שחלם להיות מעורב בפרויקט בתחום החברתי או בהקמת מיזם כלכלי-חברתי יכול לקחת חלק בפעילות. אנחנו מבססים את הפעילות הראשונית על מתנדבים, וכל אחד מהחברים יכול להיות מעורב ופעיל לפי רצונו.

    להצטרפות

  • מה המודל הפיננסי והאם מובטחת תשואה כלשהי?

    הון החברים, שהוא ההון הראשוני העיקרי הזמין לפעילות הקואופרטיב, ינוצל לקידום המיזמים ולתפעול השוטף. הרווחים מהעסקים השונים, ככל שיהיו, יופנו לכיסוי הוצאות התפעול, להרחבת פעילות “שלנו” ולהשקעה במיזמים חברתיים נוספים, בהתאם להחלטות חברי “שלנו” מעת לעת. על פי התקנון, יחידת חברות אינה מקנה זכות להשתתפות ברווחים. כמו כן, למחזיק ביחידת החברות אפשרות לפדותה בתמורה לערכה הנקוב, בהתאם להנחיות שיפורסמו על ידי האסיפה מפעם לפעם – אין סחר ביחידות חברות בין חברים.

    להצטרפות

  • מה ההבדל בין הקואופרטיב לחברה רגילה מבחינת מבנה השליטה?

    בחברה רגילה שמוכרת מניות לציבור תמיד קיים גרעין של בעלי שליטה שהדירקטוריון אמור לאזן באמצעות ייצוג נאות של שאר בעלי המניות. המצב בישראל מוכיח את האבסורד שמודל זה יוצר, שכן חברות שנשלטות על ידי בעלי שליטה פועלות כך שהאינטרס שמקודם הוא האינטרס של אותו גרעין, ופעילות זו מובילה בדרך כלל גם להעברת הרווחים לאותו גרעין שליטה. הקואופרטיב, לעומת זאת, פועל בדרך ההפוכה: השוויון בין החברים (המעוגן בתקנון), לצד הכפיפות של ההנהלה לאסיפת החברים, מבטיחים שההנהלה תפעל למען החברים ולא למען גורמים אחרים.

    להצטרפות

  • מה ערבות החברים לקואופרטיב ומה המחויבות שלכם בדיווח לציבור החברים שלכם ולציבור הכללי?

    גובה הערבות הוא כגובה יחידות החברות שנרכשו. תקנון הקואופרטיב מחייב שקיפות מלאה בפני החברים. הדוח השנתי מוצג לאישור האסיפה הכללית .

    להצטרפות

  • איך מצטרפים לקואופרטיב?

    כל אחד יכול להצטרף בתנאי שמלאו לו 18 שנים. חותמים על הצהרת הכוונות, רוכשים את יחידת החברות, ומקבלים את אישור הקואופרטיב על דבר החברות.

    להצטרפות

  • האם יש יתרון למי שקונה יותר מיחידת חברות אחת?

    לכל אדם, ללא קשר למספר היחידות שרכש, תהיה זכות הצבעה שווה באסיפת החברים, ויכולת השפעה שווה על החלטות “שלנו”. רכישה של יותר מיחידה אחת מגדילה את הון העומד לרשות הקואופרטיב ומקדמת את הקמת העסקים המתוכננים.

    להצטרפות

  • כיצד ניתן למנוע מצב של השתלטות עוינת על כספי הקואופרטיב בהמשך דרכו וניצולם שלא למטרות שהוגדרו לראשונה?

    כאמור, לכל חבר שמור קול אחד באסיפת המליאה, ללא קשר למספר יחידות החברות שקנה. האסיפה היא הגוף המרכזי שעומד בבסיס ההתאגדות, והיא רשאית לבחור ולהחליף את הוועד המנהל ברוב של מיוחד, דבר המקשה על גורם חיצוני לבצע השתלטות עוינת או לשנות את ייעודם של כספי האגודה. בנוסף, בתקנון האגודה מפורטות החלטות עקרוניות שיידרשו רוב מיוחד של חברי האסיפה.

    להצטרפות